fbpx

מיני-רציו

עורכי-דין – מעורבות עו"ד במשא ומתן לרכישת מקרקעין אינה מחייבת את המסקנה שתשלום שכר הטרחה הוא בגדר דמי תיווך

ביהמ"ש נדרש לשאלה האם שכ"ט שהובטח לעורך-דין עם חתימת חוזה מכר הוא בגדר דמי תיווך אסורים על-פי חוק לשכת עורכי-הדין וכללי לשכת עורכי-הדין (איסור עיסוק בתיווך).

ביהמ"ש קבע על בסיס פסיקה קודמת שגם אם עורך-הדין מתערב במהלך המו"מ שבין הצדדים, ואינו עוסק אך ורק בניסוח החוזה לאחר שהצדדים הגיעו לידי הסכם, אין לראות במקרה משום תיווך, אם עורך הדין לא נתבקש לחפש קונה או מחיר. נקבע שאפשר להבין שעורך-דין העורך הסכם אינו מוגבל רק לניסוח החוזה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה. גם התייעצות הלקוח עם עורך-דין נוסף אינה מחייבת את המסקנה שהאמור בדמי תיווך, שכן לא נדיר הוא כי צד לחוזה אינו מסתפק בעורך-דין העורך את ההסכם, אלא מתייעץ גם בקרוב או בעורך-דין אחר.

במקרה דנן נקבע על בסיס האמור כי השכר שהובטח לעורך הדין אינו בגדר דמי תיווך.

 

פסק דין

רקע

1.     ביום 24.10.00, נחתם חוזה בין עמותת מייסדי הדר רמתיים ובוניה, ע"ר (להלן: "העמותה"), לבין הנתבעת 2 באמצעות הנתבע 3, למכירת מחצית זכויות הבעלות במקרקעין בהוד השרון, הידועים כחלקה 386 בגוש 6455 (להלן: "המקרקעין")

 

לנתבעת 2, תמורת סך השווה ל-450,000 דולר בתוספת מע"מ (להלן: "ההסכם הראשון") ת/4. בו ביום הוצאה קבלה ע"י התובע לנתבעת 2, אודות קבלת שיק דחוי ע"ס 96,922 ₪, ז.פ. 30.11.00 (להלן: "השיק") וכשצויין"חוזה לרכישת מקרקעין מעמותת מייסדי רמתיים" (להלן: "הקבלה").נ

5129371 

       למסמכים האמורים קדמו המסמכים כדלקמן:

 

א.    מכתב מיום 11.9.00 המופנה מהנתבעת 2 לתובע שעניינו, רכישת המקרקעין וכשמצויין בו "כמוסכם בינינו הננו להתחייב כי עם חתימת חוזה המכר נשלם לך סך 20,000 $ פלוס מע"מ. הננו מבקשים כי בנוסף תפעל כי חברתנו תרכוש את החלקה הצמודה של משפחת... במזומן או בקומבינציה ואתה תטפל מטעמנו כעו"ד מכירת הדירות בפרוייקט שיבנה על שתי החלקות".ב

 

ב.    מכתב מהנתבעת 2 לעמותה באמצעות התובע וכשגם מכתב זה עניינו, רכישת הזכויות במקרקעין. במכתב זה מציינת הנתבעת 2, כי רכשה לאחרונה מחברה אחרת את המחצית האחרת של החלקה וכי הנתבעת 2 מבקשת לרכוש את חלקה של העמותה בחלקה, דהיינו, המקרקעין תמורת 450,000 דולר, וזאת בארבעה תשלומים שווים.ו

       כן צויין, כי מס שבח מקרקעין, מס מכירה ומיסי רכוש ועיריה עד יום החתימה על העמותה ואילו מס רכישה והיטל השבחה על הנתבעת 2.נ

       בסופו של המכתב צויין "עם אישור ההצעה ע"י האסיפה הכללית שלכם אנו מוכנים לחתימת החוזה שיערך ע"י עו"ד אלחנן ויניצקי".ב

 

ג.     במכתב מיום 28.9.00, מהתובע לנתבע 3 מצויין, כי רצ"ב טיוטת החוזה וכי לאחר עיונו יוחזר, על מנת להעבירו לאישור הנהלת העמותה.ו

 

2.     ביום 2.11.00 נחתם הסכם ביחס לאותם מקרקעין, אולם עתה הרוכשת הינה הנתבעת 1, באמצעות הנתבעים 3 ו- 4, וכן ה"ה אריה וגליל מימון (להלן: "החוזה השני").נ

       לטענת התובע, העסקה שבהתאם להסכם הראשון התבטלה, הואיל והנתבע 3 חפץ כי ההתקשרות תהא עם הנתבעת 1. השיק הוחזר לנתבע 3 ומאידך, נערך מסמך שכותרתו כשם הנתבעת 1 והמופנה לתובע וכשמצויין בו "הננו להתחייב לשלם לך סך 96,922 ₪   ב-4 תשלומים כולל מע"מ", כשבמקום החתימה מצויינת הנתבעת 1 וכשלכאורה, מתנוססות ארבע חתימות.ב

 

       יצויין, כי  מלכתחילה בנוסח המודפס צויין, כי התשלום עד 15.11.00, אולם מועד זה נמחק ובמקומו הוסף בכתב יד נושא ארבעת התשלומים וכן שהסכום כולל מע"מ (להלן: "ההתחייבות").ו

 

3.     המפורט לעיל הינו נשוא התביעה דנן וכשהתובע מגיש ביום 8.10.01 תביעה כספית ע"ס 103,123 ₪ כשהסכום הינו שיערוך ההתחייבות.נ

בכתב התביעה נטען, בין השאר, כדלקמן:

 

א.    כי הנתבעת 1 הוקמה לשם ההתקשרות בחוזה החדש.ב

 

ב.    בעת עריכת ההתחייבות, טרם היו בידי הנתבעת 1 שיקים, ועל כן ניתנה ההתחייבות "תוך שהתחייבותם האישית של הנתבעים 3-4 כי שכ"ט ישולם כמוסכם".ו

 

ג.     ביום 5.11.00 נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעת 1, כשהתשלום בגין כך מבוצע ע"י הנתבעת 2.נ

 

ד.    חרף הדרישות, לא קיבל התובע את שכ"ט.ב

 

ה.    התובע טוען כי יש לחייב את הנתבעת 2, יחד ולחוד, עם הנתבעת 1 וזאת הן לאור ההתחייבות המקורית של הנתבעת 1 לתשלום שכ"ט והן "ערבוב בין החברות..." אשר בא לידי ביטוי באופן התשלום בגין הערת אזהרה.ו

 

ו.     כי יש לחייב את הנתבעים 3 ו-4  בגין הרמת מסך, פעולת המירמה עת שקיבלו את השיק, כי הנתבעים האמורים נהגו בדרך של מימון דק, עת ששיעבדו את מלוא הזכויות בנתבעת 1 ללא הגבלה.נ

 

4.     טענתם המרכזית של הנתבעים בכתב ההגנה, כי דרישת התובע לשכ"ט אין היא "אלא מסווה לתביעה לקבל דמי תיווך על עסקת מקרקעין...", כל זאת בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין [אסור עסוק בתווך], תשל"א – 1971.ב

       כן נטען, כי לאור נוסחם של החוזים עולה, כי התובע היה עורך דין העמותה המוכרת, בלבד.ו

 

       בסעיף 19 לכתב ההגנה, לאחר שנטען קודם לכן, כי מדובר על שכ"ט דמיוני, טוענים הנתבעים, כי"היתה מחשבה לשכור שירותיו של התובע כלווי משפטי לפרוייקט על המקרקעין נשוא העסקה בחוזה, אולם הנתבעים שינו דעתם וזאת בטרם נעשה דבר ע"י התובע עבורם. לפיכך, אין לתובע כל זכות לקבל לידיו שכ"ט עתידי...".נ

       לבסוף, נטענה אף טענה בעניין סמכותו של ביהמ"ש, הואיל ומדובר על יחסי נאמנות.ב

 

5.     התובע חזר בו למעשה מעילות של תרמית או הרמת מסך ביחס לנתבעים 3 ו-4 וכשהעילה הנטענת כנגדם הינה, ההתחייבות האישית.ו

 

6.     השאלה המרכזית הנצרכת להכרעה, האם מדובר במקרה שלפנינו על תווך של התובע והאם הסכום שנקבע כשכ"ט למעשה דמי תווך הוא.נ

       בהקשר לטענה זו נצרכו הצדדים גם לשאלה אם הנתבעות או מי מהן, היו מיוצגות ע"י עו"ד אחר, בעת כריתת החוזים השונים.ב

 

הראיות

 

7.     התובע בתצהירו כעדות ראשית ת/1 מצהיר, בין השאר כדלקמן:

 

א.    כי בחודש אוקטובר 2000, נערכה פגישה בין הנתבע 3 לבין חברי הנהלת העמותה וכשבפגישה זו סוכמו תנאי העסקה וכי "הייתי עורך הדין היחיד וסוכם שאני כעו"ד, מטעם 2 הצדדים אערוך את חוזה המכר ואטפל ברישום הנכס על שם הקונה".ו

       ביום 24.10.00 נחתם החוזה הראשון וכשבאותה פגישה "נכח גם עו"ד עזריה שהוצג בפני על ידי מר אטדגי כקרוב משפחתו. עו"ד עזריה הסתפק בעיון בחוזה בנענוע ראשו כי החוזה בסדר. עו"ד עזריה לא הוצג ולו גם ברמז כעו"ד המייצג את חברת אטדגי".נ

 

ב.    ב-2.11.00, נערכה העסקה החדשה וכשהנתבע 3 בעל מניות ומנהל בנתבעת 1 "כאשר פרט לשם הקונה היתה זהות מוחלטת בין 2 החוזים".ב

       עוד הוסיף "...כי במעמד החתימה על החוזה עם סיטי טאוור הופיע עו"ד אביתר אנגלרד וגם הוא עיין בחוזה במשך מספר דקות ונתן את אישורו לחתימה".ו

 

ג.     ההתחייבות של הנתבעת 1 ניתנה בהעדר פנקס שיקים ובמעמד חתימת החוזה השני "תוך התחייבותם האישית של אהרון אטדגי ודוד מיימון כי שכ"ט ישולם כמוסכם..." ברצוני להדגיש, כי במעמד חתימת ההתחייבות לתשלום שכר הטרחה התחייבו בפני אישית הן מר אטדגי והן מר מיימון כי ההתחייבות תכובד במועד".נ

 

ד.    נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעת 1 וכשהתשלום בגין הרישום וקבלת נסח בוצע ע"י הנתבעת 2 וכשהתובע פועל את כל הפעולות הדרושות מבחינת שני הצדדים, להשלמת העברת הבעלות "לרבות פעולות בועדה המקומית לתכנון ולבניה בנושא היטל השבחה", אשר בהתאם לחוזה הוטל על הקונה וכי בכל אותה תקופה לא פעל עו"ד אחר מטעם הנתבעת 1.

 

ה.    עד למשלוח מכתב דרישה, לא עלתה כל טענה כאילו התובע אינו זכאי לתשלום אלא "נאמר לי כל העת... שהחברה אמורה לקבל כספים ומתוך הכספים הראשונים שתקבל תשלם לי את חובה" כשהדברים נאמרים מספר פעמים, הן ע"י נתבע 3 והן ע"י נתבע 4.ב

 

8.     א.         במסגרת חקירתו בביהמ"ש בעמ' 1 מעיד התובע "אני לא הייתי בשום אופן

       מתווך. הם הגיעו אלי לאחר שהם כבר יצרו קשר עם האנשים, זה היה תנאי לעסקה שישולם שכ"ט 20,000 דולר כל צד בעניין הזה, והצד השני אכן קיבל את זה".ו

 

       בעמ' 23 מסביר התובע, כי יצג את העמותה בתביעה בביהמ"ש המחוזי ולאחר מכן בביהמ"ש העליון, כשתוצאה מפעולתו "מחצית המגרש הוחזרה..." לעמותה.נ

       לדבריו, הנתבע 3 פנה אליו לאחר שהופנה ע"י מנהל החברה שמכרה את זכויותיה במחצית האחרת לנתבעת 2 ולאחר שיצרו קשר "עם מר ברנוביץ שהיה מזכיר העמותה ושניהם הפנו אותו אלי כדי לקדם את נושא חוזה המכירה. באותו מעמד הוא אמר לי, תשמע, ביוזמתו, אין  לי עו"ד אני רוצה שתטפל עבורי בעניין  ומה יעלה שכר טרחתי בעניין, אמרתי לו במפורש כי שכר טרחתי 20,000 דולר + מע"מ".ב

 

       בהמשך, "לשאלה ממה זה נגזר, לא היתה נגזרת מיוחדת בעניין. מורכבות העסקה זה דבר אחד, המעורבות שלי בכל נבכי התיק במשך כל התקופה, ודרשתי את שכרי בצורה כזאת, והוא הסכים לכך".ו

       כן הוא מציין שם, כי אם אכן היה מיוצג הנתבע 3 ע"י עו"ד מטעמו, שהיה מטפל בכל  הנושא, אזי, לא היה זכאי לשכ"ט וכי "ה-20,000 דולר אינה נגזרת של אחוזים אלו או אחרים מהעסקה" וכשהוא מאשר כי הסכום האמור אינו נגזרת של היקף או התקשרות ספציפית עם הנתבעים 3 ו-4 "אלא, פשוט סכום שנקבתי לחברת אטדגי".נ

 

ב.    בכל הקשור לעסקה הראשונה ומעורבותו של עו"ד עזריה, מעיד התובע בעמ' 19 כי לא היה לו כל קשר עם עו"ד עזריה טרם חתימת החוזה הראשון וכי "מר אטדגי הודיע לי יום יומיים לפני הפגישה לחתימת החוזה יש לו קרוב משפחה שהוא גם עו"ד וכדי שלא יטענו שלא באתי עם עו"ד אני אביא אותו שיקרא את החוזה אבל זה לא פוגע שום דבר במחוייבות שלי כלפיך, שלא תדאג, במילים אלה אמר"

 

ג.     בכל הקשור לעסקה השניה, מעיד התובע בעמ' 15 "עו"ד אנגלרד הופיע רק בשלב חתימת החוזה עם הנתבעת 1 ולא היה לו שום מעורבות בכך. הוא הגיע רק לחתימת החוזה. העיר הערה על תוספת של כמה מילים, לא כ"כ משמעותית, והחוזה נסתיים בחלקו...". עוד הוא מוסיף, כי הוא בטוח בכך שעו"ד אנגלרד נכח במעמד חתימת ההתחייבות. הוא מסביר שכל ההתכתבות עם עו"ד אנגלרד היתה בשלבים המאוחרים לאחר שנותק הקשר עם הנתבעת 1 (16) וכי הקשר נוצר לאחר שלא בוצעו התשלומים וכי דווקא מתוך דבריו הבין כי אינו מייצגם ושיפנה ישירות אל הנתבעים.ב

       אכן, עו"ד אנגלרד ביקש את מסמכי ההעברה, אולם, עמדת התובע היתה כי טרם מלוא התשלומים, לא יועברו המסמכים.ו

 

ד.    בכל הקשור להתחייבות האישית, מעיד התובע בעמ' 17, כי ההתחייבות הכתובה   הינה אכן של הנתבעת 1 וכי אכן אין התחייבות אישית בכתב של הנתבעים 3 ו-4, אולם, ביחס לנתבע 4 "הוא התחייב והבטיח לי אישית שהתחייבות תכובד, מכיוון שהחלפתי שיק שהיה בידי מההתחייבות הזאת והוא הבטיח לו שהוא אישית, דוד מימון ואטדגי, שניהם התחייבו בפני אישית".נ

 

       לשאלת ביהמ"ש, הוא מסביר שמצא לנכון להחתים את הנתבעת 1 "כדי שיהיה מסודר". אולם, ביחס לנתבעים 3 ו-4 האמין להם וכשבעמ' 19 הוא מציין את נסיונות יצירת הקשר עם הנתבעים, וכשאלו לא טענו כי לא מגיע שכר הטרחה, אלא, "הם אמרו שקשה להם מבחינה כלכלית לעמוד בזה".

 

9.     הנתבע 4 לא מצא לנכון להעיד בביהמ"ש וכשהנתבע 3 בתצהירו כעדות ראשית נ/1  מוצא לנכון לערב בין טענות וטיעונים משפטיים לבין עובדות.ב

 

       עם זאת, בחינת העובדות, מהראוי לפרט מהתצהיר כדלקמן:

 

א.    כי בחוזה הראשון הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד עזריה.ו

 

ב.    כי היתה מחשבה לשכור את שירותיו של התובע וכי בסופו של יום התובע לא התבקש לטפל עבורם, וכי עו"ד אנגלרד יצג את הנתבעת 1 בחוזה השני.נ

 

10.   הנתבע 3 לא מצא לנכון לפרט, לא בכתב הגנתו ולא בתצהיר, גירסה בכל הקשור לעצם מתן השיק ולאחר מכן ההתחייבות, וכבר עתה יש לציין כי התובע התנגד לכל שינוי חזית.ב

       עם זאת, במסגרת ישיבת קדם המשפט מעיד הנתבע 3, כי אכן הופנה לתובע ע"י מנהל אותה חברה ממנה רכשה הנתבעת 2 את המחצית האחרת וכי הפגישה הראשונה היתה יחד עם עו"ד עזריה "החלטנו כי אנו קונים. 20,000 דולר דובר על זה שהוא ביקש ממני, כמי שהביא את העסקה..." (1).ו

       עוד הוא מסביר בעמ' 2, כי "למעשה 20,000 דולר זה שאני אקנה את הקרקע ובמקום שאני אשלם כסף נבנה אולם ספורט. הוא ביקש ממני שיק לדבר זה. נתתי שיק. הכוונה ה-20,000 דולר בסכום הזה אני אקנה את המגרש הזה".

       בהמשך הוא מסביר "הוא נתן לי את השיק בחזרה כי לא התכוונתי לבנות את המגרש הזה". הוא מאשר כי כדי להחזיר את השיק, כלשונו, נחתמה ההתחייבות.

       בהמשך הוא מציין "המגרש לא יצא, הוא אמר לי כי הוא מחזיר לי את השיק, מה יוציא לי מהדבר הזה, אמרתי לו שכ"ט נבצע את הבנייה, נעלה לקרקע ואתה תקבל את דמי הטירחה שלו. אמרנו לו כשנתחיל לבנות ניתן לו את דמי הטירחה, כדי שיטפל בפרוייקט כעו"ד מטעם הפרוייקט. זה היה אמור להיות בניין משרדים, בנין מגורים...".

 

       מחקירתו הנגדית, מהראוי לפרט כדלקמן:

 

א.    עו"ד עזריה הינו גיסו (27), תוך שבעמ' 28 הוא חוזר ומעיד שעו"ד עזריה אכן, היה עימו בעת כל הפגישות שקדמו לחתימת החוזה הראשון. אולם, אין הוא יכול להציג מסמך או התכתבות בין התובע לבין עו"ד עזריה וכשאין לו הסבר מדוע לא צויין הדבר בתצהירו.

 

ב.    בעמ' 29 מתקשה העד להסביר, הכיצד ת/6 (הוא מכתב טיוטת החוזה) נשלח אליו ולא לעו"ד עזריה.

 

ג.     בעמ' 30 הוא חוזר ומסביר, כי ה-20,000 דולר ניתנו למקרה שלא ידרש לשלם את ה-450 אלף דולר אלא, אם ניתן יהיה לבנות אולם ספורט או מבנה כלשהוא כשהוא נדרש בעמודים 31 ו-32 להסביר, הכיצד גירסתו זו מתיישבת עם מתן שיק דחוי לתקופה קצרה, הוא משיב "הוא היה אמור לסדר לי את העסקה הזאת, שאני אבנה את אולם הספורט ו/או בנין כל שהוא אבל הכל נפל".

 

ד.    בעמ' 32 הוא מעיד, כי "עו"ד עזריה היה במעמד נתינת השיק, הוא מכיר את כל הסיפור של ה-20,000 דולר, בודאי...".

 

ה.    באותו עמוד, לשאלה אם התחייב באופן אישי בעת קבלת השיק חזרה שהתשלום יתבצע הוא משיב"לא. באופן  אישי לא התחייבתי. נתתי שיק..."

       בהמשך הוא מעיד, כי התובע ביקש שהנתבעת 1 "תחייב במקומי".

 

ו.     בעמ' 33 הוא מציין, כי הן עו"ד עזריה והן עו"ד אנגלרד היו נוכחים בעת חתימת ההתחייבות.

 

11.   נוכח עדותו של הנתבע 3, היינו מצפים לקבלת תצהיר מפורט של עו"ד עזריה.

       אולם, תצהירו נ/2 הינו תצהיר קצר, וכשבתצהירו זה מצהיר עו"ד עזריה, כי יצג את הנתבעת 2 מול העמותה, זאת ותו לא.

       במסגרת חקירתו הנגדית הוא מאשר, שאכן באותה עת היה עו"ד מזה כשנה, ואולם, הוא טיפל ברכישת הזכויות במחצית האחרת של החלקה.

       לשאלה מדוע לא טרח לפרט בתצהירו את האמור, הוא מסביר כי תיק המסמכים היה בארכיב.

       בעמ' 36 הוא מעיד, כי "ישבנו עם התובע ממאי 00', הבעיה הגדולה שלנו היתה עם שיכון אזרחי שהיתה עסקה מורכבת וארוכה. התייחסנו לתובע, גם אהרון וגם אני כבן משפחה מאותו הצד שלנו. הוא בשם העמותה ואני בשם אהרון".

       עם זאת, אין לעד הסבר מדוע טיוטת החוזה לא נשלחה אליו, אלא מסביר כי הנתבע 3 העביר לו את נוסח הטיוטה וכי אמר לנתבע 3 "מה הבעיות שיש בהסכם. לתובע אני לא פונה. והסברתי גם למה לא".

       עוד הוא מסביר, כי התפלא על מתן השיק וזאת כעו"ד צעיר, אולם הנתבע 3 הסביר "שהכוונה שהתובע יביא עיסקה טובה בשביל אהרון, ודיבר על המגרש כדורסל שהוא אמור לבנות ואז יש הצדקה למחיר הזה".

       העד מתקשה להסביר מדוע אין הוא מופיע כמיופה כוח.

 

12.   לפנים משורת הדין ובהסכמת התובע, אושרה העדת עו"ד אנגלרד, אשר בתצהירו נ/3 מעיד, כי יצג את הנתבעת 1 במו"מ לקראת חתימת החוזה השני, במועד חתימתו ובהליכים להשלמת העסקה ואף שוחח בטלפון עם התובע ופרט את הערותיו להסכם, תוך שהוא מצרף מסמכים ממסמכים שונים.

       בסעיף 8 לתצהירו הוא מציין "בכל שלב שהוא לא יצג עו"ד ויניצקי את החברה".

במסגרת חקירתו הנגדית, התנגד ב"כ הנתבעים לחשיפת נושא שכר טרחתו של עו"ד אנגלרד.

בהמשך, בעמ' 41, הוא מאשר כי למיטב זכרונו התובע לא שלח לו חומר, אם כי אינו בטוח בכך, וביחס לפניות שלו לתובע הוא מפנה למסמכים השונים.

 

בכל הקשור להחזר השיק ולמסמך ההתחייבות הוא מעיד "אין לי ידיעה אישית על כך" וכשלדבריו, נודע לו על כך בדיעבד וללא ייעוץ עימו.

עוד הוא מעיד בעמ' 42, כי ביקש בעת חתימת החוזה כי יוסף שמו על יפוי הכוח.

בכל הקשור לנושא היטל ההשבחה הוא מעיד, שאכן לא טיפל, כי הטיפול בעניין היה מוטל על העמותה, להבדיל מחובת התשלום.

מבחינתו לא מדובר על עסקה חליפית, אלא כעסקה של הנתבעת 1, וכך ראה את הדברים.

ובעמ' 43 להתחייבות של אטדגי "הייתי אומר לסיטי טאואר שזה לא התחייבויות שלהם".

 

13.   בנוסף למסמכים שפורטו לעיל, הוצג מסמך ת/2 שהינו יפוי כח מהנתבעת 2 לתובע, יפוי כח בלתי חוזר וללא תאריך. כן הוצג ת/3, טיפול התובע בנושא היטל ההשבחה.

       עו"ד אנגלרד צרף לתצהירו מסמכים ממסמכים שונים, אולם עולה, כי המסמך הראשון הינו, לכאורה, עוד טרם חתימת החוזה הראשון ומאידך, צורף החוזה הראשון עם הערותיו של עו"ד אנגלרד, אשר מסתכמות, לכאורה, במחיקת אותו הואיל אשר מציין את רכישת החלק האחר וכן הוספה בסעיף 4.5 כי שחרור הכספים יבוא לאחר המצאת כל האישורים הנדרשים להעברה ובנוסף, בסעיף 8 המילה עו"ד לעניין יפוי הכוח.

       בנוסף, מכתבו של התובע לעו"ד אנגלרד מ-5.11.00 בדבר משלוח נסח + חוזה + פרוטוקול + אישור על רישום הערת אזהרה וכן מכתבו של עו"ד אנגלרד לעו"ד ויניצקי מ-31.10.00, אשר מבקש לדחות את הפגישה שנקבעה למחרת.

       בהמשך, מצורפים מסמכים לאחר חתימת החוזה השני. מכתבי התובע לעו"ד אנגלרד בעניין התשלום וכשבמכתב מיום 26.2.01 אשר שולח התובע לעו"ד אנגלרד, מציין התובע "הנני להזכירך, כי ביפוי הכח הבלתי חוזר שנחתם בשעתו ע"י העמותה רשום, בין היתר, שמך כמיופה כוח".

       עוד צויינה התחייבותו של התובע, כי עם העברת יתרת התמורה "וכן סך של 96,922 ₪, בהתאם להתחייבות הקונה, יועברו המסמכים הנ"ל אליך חתומים ומאומתים כדין".

       כן מצורף אותו יפוי כח וכשבמכתב מ-1.3.01 מעו"ד אנגלרד לעו"ד ויניצקי, מתבקש התובע, לאחר שמלוא יתרת התמורה עפ"י ההסכם שולמה, להעביר את המסמכים לצורך ביצוע ההעברה.

       לעניין מסמכים אחרונים אלו, יצויין כי התובע לא מצא לנכון לגלותם במסגרת גילוי המסמכים ואף לא לצרפם לחומר הראיות מטעמו.

 

ההיבט המשפטי

 

14.   טרם שנבחן את הראיות השונות, נפנה לבחינת השאלות המשפטיות הנצרכות בנושא טענת התווך:

 

א.    בע"א 6181/93 עו"ד עמנואל סולומונוב ואח' נ' שרבני ואח', תק-על 98 (2) 763, נדונה בהרחבה הסוגיה דנן.

באותו מקרה, העו"ד הוא זה שחיפש קונים אפשריים לרכישת זכויות במקרקעין וכששם נקבע שכ"ט של 100,000 דולר או לחילופין 15% משווי הקרקע וכשהתמורה המוצעת היתה בסכום של 450,000 דולר.

 

השופטת שטרסברג – כהן הסתייגה מכך שמדובר בהסכם תווך בלבד, הואיל וההסכם כלל גם שירותים משפטיים.

בכל הקשור למאפיינים של פעולת תווך, מציין ביהמ"ש כי העקריים שבהם "יזום מפגש בין הקונה והמוכר והגמרת העסקה  כתוצאה מאותו מפגש"  וכן "התנאת התשלום בביצוע העסקה באופן שבאין עסקה אין שכר גם אם הושקעה עבודה".

 

באותו מקרה מציין ביהמ"ש, כי אכן בשלב הראשון  דובר על תווך אולם, המשכו שירותים משפטיים.

ביהמ"ש מסביר, כי יחסי עו"ד – לקוח מושתתים על יחסי אימון וכי "מעורבות מסחרית אישית של עו"ד בעסקאות בהן הוא מטפל עבור לקוחו, עד כדי הפיכת צד לאותן עסקאות, או טיפול בעסקה שלא במעמד של נותן שירותים משפטיים, אלא במעמד של מתווך, עלול להביא לניגוד עניינים בין תפקידו של עורך הדין כמייצג לקוח, לבין האינטרס האישי של עורך הדין ולפגוע ביוקרת המקצוע ובאמינותו".

ביהמ"ש שם אף מוצא עסקה חד פעמית כנופלת בגדר האיסור, וכי על כן באותו מקרה, אכן החוזה הוא בלתי חוקי עפ"י סעיף  30 לחוק החוזים [חלק כללי] תשל"ז – 1977, ולפיכך, בטל.

       יתר על כן, גם לא ניתן להזקק לסעיף 31 לחוק האמור ובגדר שכר ראוי.

 

עם זאת, ניתן החוזה להפרדה ובהסתמך על ראיה שהובאה על עסקה נוספת בה נקבע שכ"ט של 5%. זכאים עוה"ד לאותו שיעור.

 

כב' השופט טירקל אינו מקבל את אפשרות ההפרדה, אולם, סובר הוא כי מקור זכותם של  עוה"ד בדיני עשיית עושר ולא במשפט.

כן ראה ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בנייה בע"מ, פ"ד נו (1) 824, בכל הקשור למאפייני התווך כולל מעורבותו של עו"ד, בהקשר של אותו "גורם יעיל" של קשירת העסקה

 

ב.    מול הפסיקה האמורה, מהראוי להפנות לע"א 182/69 סלוטור נער נ' משה ישי – עו"ד ואח',  פ"ד כג (2) 795.

באותו מקרה "המערער רצה לרכוש חלקת קרקע מאדם בשם מר עזריאל. לשם כך פנה אל המשיב... שהיה בא כוח של אותו מר עזריאל, וביקש את עזרתו להשפיע עליו למכור לו את הקרקע, וכן לגבי תנאי המכירה ואומנם, המשיב השפיע על המוכר וכן עזר במשא – ומתן לגבי תנאי התשלום. לאחר שנוסחה טיוטת ההסכם, התייעץ המערער בעורך-דין שלו, הכניס אי-אלו שינוים, ורק אח"כ חתם על ההסכם".

אמנם, באותו מקרה טרם הוחל הכלל המשפטי האוסר על עו"ד לעסוק בתווך, והגם ששם נזקק ביהמ"ש לפעולה חד פעמית, ציין ביהמ"ש שם, כי באותו מקרה "...כשאין זו גם פעולה רגילה של מתווך. המשיב לא נתבקש לחפש קונה או מחיר, תפקידו העיקרי היה להביא לידי הסכם בין המוכר והקונה... ואפשר להבין כי עורך-דין העורך הסכם ... אינו עוסק רק בנסוח החוזה לאחר שהצדדים הגיעו לידי הסכם אלא על כל תנאיו ופרטיו, אלא יש ומתערב במהלך המשא ומתן שבין הצדדים...".

עוד הוסיף ביהמ"ש כי "העובדה כי לאחר ניסוח הטיוטה, התייעץ המערער עם עורך-דינו, אינה אומרת כי המשיב לא עשה למענו שירות משפטי, מקרה זה לא נדיר הוא כי צד לחוזה אינו מסתפק בעורך-דין העורך את ההסכם, אלא מתייעץ גם בקרוב שלו או אף בעורך-דין אחר...".

 

ג.     גם מעיון בחוק לשכת עורכי הדין ובכללים על פיו, נראה כי מדובר בעסקי תווך ואסור לשתף עצמו ברווחי עסקי תווך. לכאורה, כללים אלו עניינם אותם מאפיינים של תווך, דהיינו, יצירת קשר בין מוכר וקונה לגמר עיסקה, ולא לאחר שנוצר קשר בין המוכר והקונה.

 

הנסיבות דנן

 

15.   אם נחזור עתה לענייננו, ובדרך של השלכה לאמור בפרשת סולומונוב, הרי אם שם נאמר כי אחד מהמאפיינים לתווך, כי בהעדר עסקה אין שכר, במקרה דנן מדובר על היפוכם של דברים. דהיינו, בהעדר שכר אין עסקה.

       אם נבחן את נסיבות המקרה דנן, לא נראה כי ניתן לקבוע כי במקרה דנן מדובר על תשלום דמי תווך במסווה של שכר טרחת עו"ד.

       המקרה דנן דומה יותר לע"א 182/69 הנ"ל.

 

       יתר על כן, במקרה דנן, להבדיל מהמקרה שם, לא התבקשה, לכאורה, העזרה של התובע לכריתת העסקה אלא, שהנתבע 3 הופנה לכאורה, הן ע"י מנהל החברה האחרת וכן ע"י מזכיר העמותה לתובע, אשר פעל מטעם העמותה.

 

       אכן, אין חולק כי התובע נקב שכרו כעו"ד וכשנראה כי לפחות בעסקה הראשונה היה ברור ומוסכם, כי יטפל כעו"ד מטעם שני הצדדים.

       הגם שאין להתעלם מהעדר גילוי מלא ע"י התובע, בכל הקשור לעסקה השניה, הרי בכל הקשור להבדלי הגרסאות שבין התובע לבין הנתבע 3, בעקרם של דברים יש מקום ליתן אמון בעדותו של התובע מול עדותו של הנתבע 3.

 

       הנתבע 3 ניסה בחקירתו הנגדית להתחמק חזור ושנה ממתן תשובות לשאלות שנשאל ולא בכדי נצרך ביהמ"ש חזור ושנה להסביר, כביכול, לנתבע 3 פשר אשר נשאל, עד שניתנה תשובה לשאלה שנשאלה.

 

       יתר על כן, הנתבע 3 בחר לכבוש עדותו וגרסתו בדבר מהות אותו תשלום וכשבכתב ההגנה אין אנו מוצאים גירסה כגרסאות שמצא לנכון הנתבע 3 לפרט בפני ביהמ"ש.

 

       גם עו"ד עזריה, אשר נטען ע"י הנתבע 3 כי בקיא הוא בכל הקשור להתחייבות נשוא המחלוקת, החריש בתצהירו כעדות ראשית ורק בחקירתו הנגדית מתייחס הוא לאשר נאמר לו ע"י הנתבע 3 אודות פשר אותו תשלום.

 

       סבורני, כי ניתן לקבוע שאכן כגרסת התובע שהנתבע 3 אשר חפץ בעסקה, ציין בפניו כי אין לו עו"ד מטעמו, וכי התובע ייצגו וכשהתובע נוקב בשכרו.

       אכן, הסכום של 20,000 דולר בעסקה של 450,000 דולר אינו נגזר לכאורה כאחוזים של דמי תווך או כאחוזים של שכ"ט משווי העסקה. אולם, התובע הסביר  את מעורבותו וטיפולו הנמשך כעו"ד בכל הקשור לזכויות העמותה וכי בהתחשב בכך, זו היתה דרישתו כעו"ד המטפל בעסקה.

 

עוד נוסיף, ונציין, כי לא שוכנעתי, אם להתבטא בלשון המעטה, כאילו עו"ד עזריה טיפל כעו"ד מייצג בעסקה מטעם הנתבעת 2 או הנתבע 3.

לא בכדי, לא טרח עו"ד עזריה לפרט בתצהירו כעדות ראשית מאומה.

 בכל הקשור לאותו יצוג נטען ולא בכדי, לא ראינו ולא מצאנו את שמו של עו"ד עזריה בכל הקשור לעסקה.

יתר על כן, אם אכן עו"ד עזריה היה מעורב בניהול המו"מ כמייצג הנתבע 3, אין כל הסבר מדוע פניית התובע בכל הקשור לטיוטת החוזה מבוצעת ישירות לנתבע 3, כפי שאין כל הסבר מדוע מעיר כביכול עו"ד עזריה הערותיו ישירות מול התובע.

 

נראה, שאכן כגרסת התובע, הובא עו"ד עזריה כאותו בן משפחה, שהוא גם עו"ד למועד חתימת העסקה, וכשלמעשה, לא נטל חלק ולא היה אמור ליטול חלק בכל הקשור לעריכת הסכם ההתקשרות וביצוע העסקה.

 

16.   בכל הקשור לגרסותיו השונות של הנתבע 3 בדבר מהות אותו תשלום וכאילו מדובר בחיוב מותנה וקשור לנושא הקמת אולם ספורט, לא רק שכאמור לכאורה מדובר בשינוי חזית, אלא שבפועל נזנח טיעון זה, למעשה ע"י הנתבעים בסיכומיהם, למעט איזכור אותה גירסה, אולם זאת בהתייחס לסיכומי התובע וזאת בלבד.

 

       יתר על כן, לא בכדי לא הצליח הנתבע 3 להסביר כיצד מתיישבת גרסה זו עם מועד השיק הדחוי, וכיצד מתיישבים הדברים עם מסמכים נוספים מטעם הנתבע 3, אשר אין בהם זכר לאותה גרסה.

       במיוחד יפים הדברים, שאם אכן כגרסת הנתבע 3, מדוע לא בא הדבר לידי ביטוי באותו מסמך ההתחייבות של הנתבעת 1.

       מסמך זה אינו מותנה במאומה ומלכתחילה  נוסח באופן בלתי מותנה, תוך שנוקב אף תאריך וכל שמצאו לנכון הנתבעים לשנות, אותם 4 תשלומים וציון שהסכום כולל מע"מ.

       אם אכן כגרסתו של הנתבע 3, מדוע אין זכר בתיקון כי ההתחייבות מותנית בצורה כלשהיא.

       לא למותר להוסיף, כי הן בחוזה הראשון והן בחוזה השני, מדובר על עסקה במזומן ואף עו"ד אנגלרד אינו מעיד כאילו דובר על עסקה שאינה במזומן.

       לא למותר להוסיף, כי במכתב של הנתבע 2 מיום 11.9.00 לתובע, אכן הועלה נושא רכישת החלקה הצמודה, אולם, ביחס לכך, צויין כי התובע יהיה עורך הדין במכירת דירות בפרוייקט. אולם, כל זאת – בנוסףלאותה התחייבות של תשלום ה-20,000 דולר.

 

17.   מסקנתנו היא, שלמעשה, התובע לא פעל כמתווך ולא ביצע פעולת תווך.

       סוכם בין הנתבע 3 בשם הנתבעת 2, שאכן התובע יכהן כעו"ד גם מטעם הנתבעת 2 ויבוא על שכרו באותו סכום שננקב על ידו.

       ייתכן ואכן הנתבע 3, כאיש עסקים ממולח, סבר כי אם יציע לתובע כי הוא יהיה עורך הדין גם מטעמו, יקל לבצע את העסקה ועל כן הציע אשר הציע והסכים לאשר הסכים.

       לכאורה, אם לא היתה נכרתת העסקה השניה, רשאי היה התובע לממש את השיק שניתן לו.

 

18.   ומכאן לעסקה השניה.

       לא בכדי נזקקנו לניתוח העסקה הראשונה, הואיל והעסקה השניה הינה למעשה חליפתה של העסקה הראשונה.

       בהתייחס לעסקה אחרונה זו, נראה שאכן, עו"ד אנגלרד פעל מטעם הנתבעת 1, כולל אותן הערות של נוסח החוזה השני.

       עם זאת, אין מחלוקת כי ההערות היו טכניות בעיקרן, וכשקיימת זהות בין 2 החוזים.

       לכאורה, הנתבע 3 ידע ידוע היטב כי התובע יסכים לביטול ההתקשרות הראשונה באופן הפורמלי, בתנאי שלא יקופח שכרו.

       יתר על כן, לא בכדי, הסתירו, לכאורה, הנתבעים 3 ו-4 את מסמך ההתחייבות והקשור אליו לעו"ד אנגלרד.

 

       נראה, כי היה ברור, הן לתובע והן לנתבע 3 וממנו לנתבע 4, כי התובע יהיה עורך הדין אשר יטפל בעסקה, גם אם הנתבעת 1 תהא מיוצגת בעת החתימה ע"י עו"ד מטעמה.

       לא בכדי, טיפל התובע בכל הקשור לעריכת ההסכם, לישום הנדרש, הן בשלטונות מס שבח והן בטיפול בנושא  היטל  ההשבחה וכשאכן, בהתאם לסעיף 3.4, התובע מסיים מלאכתו עם המצאת כל האישורים לצד שכנגד, כולל יפוי כח.

       אכן, אם מלכתחילה היה מדובר אך ורק על העסקה השניה, יתכן והיינו נדרשים להתייחסות שונה מהמפורט לעיל.

       אולם, אין להפריד בין הדבקים ואין לראות את העסקה השניה במנותק מהעסקה הראשונה, וזאת כאמור בכל הקשור למסגרת היחסים שבין התובע מחד, לבין הנתבעים 3 ו-4 מאידך, הן באופן אישי והן כפועלים מטעמה של הנתבעת 1.

       האמור, להבדיל מאשר ידע וגולה לעו"ד אנגלרד ע"י הנתבעים 3 ו-4.

 

18.   לכל האמור נוסיף ונציין, כי התביעה דנן הוגשה רק ביום 18.10.01 וכשעוד ביום 26.2.01 מציין התובע בפנייתו לעו"ד אנגלרד אודות ההתחייבות לתשלום שטרם בוצע וכי רק לאחר מכן יועברו המסמכים וכן ב-22.8.01 פונה התובע במכתב דרישה לנתבעים 1, 3 ו-4, אולם, לא מצאנו ולא ראינו התכחשות מי מהנתבעים לאותו חיוב או טיעון כאילו אין התובע זכאי לאשר הוא דורש.

 

       יתר על כן לא נסתרה עדותו של התובע כי הנתבעים 3 ו-4 נימקו את עיכוב התשלום בקשיים כלכליים.

       אין זאת, כי רק לאחר הגשת התביעה מצאו לנכון הנתבעים לנסות ולמצוא דרך להתחמק מההתחייבויות וזאת בהעלאת הטענה של דמי תווך.

 

19.   מסקנתנו היא, כי ההתחייבות שרירה וקיימת וכהמשך להתחייבות הראשונית.

       מאידך, עצם הנסיון של הנתבע 3 להתכחש להתחייבויותיו או להתחייבות מי מהנתבעות, אומרת דרשני.

       כאמור, הנתבע 3 ידע ידוע היטב כי בסופו של יום, בהעדר כסף, אין עסקה, וכשידע כי האמור הוא חלק מתנאי העסקה וכשבסופו של יום מנסה הוא להתחמק מחבותו זו.

 

20.   ומכאן, לבחינת הקשור לכל אחד מהנתבעים:

 

א.    מעת שמדובר בשכר טרחת עו"ד, הרי העסקה עם הנתבעת 2 התבטלה והתובע אף הסכים לכך, ואף החזיר את השיק ועל כן, אין לכאורה, מקום לחייב את הנתבעת בתשלום שכ"ט.

       הטיעון כי מדובר בערוב חברות בגין התשלום לרישום הערת אזהרה, מוטב היה שלא היה נטען.

 

ב.    הנתבעת 1 חתמה על ההתחייבות וזאת באמצעות המוסמכים מטעמה ואין חולק בדבר עצם ההתחייבות ולאור המסקנה דלעיל, גם ביחס לתוקפה.

 

ג.     ביחס לנתבעים 3 ו-4 טען התובע כאמור, כי קיימת התחייבות אישית של הנתבעים, כי התשלום יבוצע ומשלא בוצע, חייבים הנתבעים 3 ו-4 בתשלום.

       מדובר על כן בטענה של כעין ערבות אישית.

       בכל הנוגע לעסקה הראשונה, אכן נראה כי התובע הסתפק בהתחייבות הנתבעת 2 וביודעו כי היא זו שרכשה גם את המחצית האחרת של החלקה ויתכן ואף צפה להמשך הקשר העסקי , אם אכן יוקם פרוייקט בניה.

 

       עתה, מעת שההתקשרות עם חברה חדשה, כשלכאורה, נוסדה לצורך העסקה, היה מקום שהתובע יעמוד על הותרת השיק בידו כערבות של הנתבעת 2 להתחייבות הנתבעת 1.

       אולם הסביר הוא, שהתובע היה מוכן להחזיר את השיק רק לאחר שהובטח לו שאכן יבוא על שכרו, בהתחייבות אישית.

 

       מול האמור, מצופה היה כי הנתבעים 3 ו-4 יזקקו לנושא זה ולסתירתו, אם אכן שלא כדברי התובע.

       גם אם היינו דנים בהתחייבות הנתבע 3 בלבד היינו נדרשים לשאלת אי העדתו של הנתבע 4 כעד, אשר היה נוכח בארועים הרלוונטיים ואשר אם אכן כעמדת הנתבע 3, מצופה כי היה מוזמן לעדות ע"י הנתבע 3.

       בהעדר עדות שכזאת, הרי המנעות מהבאת עד מחזקת את גרסת התובע, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבעל דין אשר "משום מה" לא טרח להעיד בפני ביהמ"ש.

 

       למעשה, אם היינו מתייחסים לנתבע 4 בלבד, הרי די היה בהעדר עדותו לקבל את גרסת התובע שאכן, התחייב נתבע 4 שאכן התשלום ישולם ומשכך, גם לא נסתרה ההתחייבות הנטענת של הנתבע 3.

       לא בכדי, גם הנתבע 3 התייחס לנושא ההתחייבות האישית בשפה רפה, ושוב לא למותר לציין, כי עד להגשת התביעה לא טען  מי מהנתבעים האמורים כי לא היה מקום לדרישה האישית כנגדם.

       נראה, כי במקרה דנן, יפים הדברים שצויינו בפרשת סולומונוב ביחס לשרבני וחיובו האישי, גם  אם העובדות דנן אינן זהות במלואן.

       מכל מקום, נראה כי ללא החיוב האישי של הנתבעים 3 ו-4, שאכן הנתבעת 2 תשלם, לא היה מוכן התובע להשיב את השיק ולהסתפק בהתחייבות הנתבעת 2 בלבד.

 

21.   לבסוף עלי לציין, כי גם אם עו"ד מייצג צד, עליו להמנע מהזקקות להאשמות וסגנון כלפי הצד שכנגד, בדרך שנקטו בה הנתבעים בסיכומיהם.

       כאמור, משקבענו כי לא מדובר בתשלום דמי תווך, שוב אין אנו נזקקים לטענות מדיני התווך שבסיכומי הנתבעים.

       כך מדובר בתביעה כספית שאינה נובעת מיחסי נאמנות ועל כן, אין מקום לטענה כי אין סמכות לביהמ"ש זה להזקק לתביעה.

 

       בנוסף נציין, כי גם אם מהוראה זו או אחרת של החוזה, ניתן לדלות כאילו התובע יצג רק את העמותה, הרי ממכלול הנסיבות עולה, כי התובע יצג כעו"ד גם את הרוכשות השונות ובהתאם למפורט לעיל.

       אין בכך שהתובע לא החתים את הנתבעים 3 ו-4 על התחייבות בכתב משום טענה שבגין כך אין לקבל את טענת התובע בהתייחס לאותן התחייבויות.

 

22.   אשר על כן אני מורה כדלקמן:

 

א.    אני מחייב את הנתבעים 1, 3, ו-4 לשלם לתובע 103,123 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.10.01 ועד לתשלום בפועל ובנוסף את הוצאות האגרות, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מעת ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

 

ב.    התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

 

ג.     אני מחייב את הנתבעים 1, 3 ו-4 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

ד.    אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

 

23.   פסק דין זה ניתן בתוקף סמכותי ובהתאם לסעיף 15 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.

 

24.   המזכירות תמציא העתק מפסה"ד לב"כ הצדדים

 

ניתן היום י"ט בסיון, תשס"ג (19 ביוני 2003) בהעדר הצדדים

הבהרה משפטית

תוכן האתר מובא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי הניתן ע"י עורכי דין מטעם משרד עורכי דין אלחנן ויניצקי ושות'. הסתמכות על התוכן באחריות המשתמש בלבד. אין בשימוש באתר ליצור יחסי עו"ד-לקוח. כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד אלחנן ויניצקי ושות' 

Copyright © 2018 Vinizky.co.il All rights reserved

 

 

עקבו אחרינו ברשתות חברתיות

צרו עמנו קשר

icon [email protected]

icon 03-9124800

icon 03-9124801

icon ההסתדרות 26, פתח תקווה 

ת"ד 19, 4910000

 

שעות פעילות המשרד

ראשון - חמישי 9:00 -17:00
 

Contact Us

icon [email protected]

icon 03-9124800

icon 03-9124801

icon Ha Istadrut st. 26, Petah Tikvah

POB 19, 4910000 

 

הרשמו לניוזלטר

Menu Offcanvas