fbpx

עמוד הבית

ה ח ל ט ה

1. בפניי התנגדות שהגיש המבקש, נגד בקשה לביצוע שיק בסך 15,646 ₪, שהוגשה ע"י המשיב.

כללי

2. השיק נשוא בקשת הביצוע נמסר ע"י המבקש לעו"ד סולומון-הנפרע, כחלק מתשלום שכר טרחה בגין טיפול משפטי בעניין רישום מקרקעין ראשון.

3. המבקש טוען כי מסר את השיק לעו"ד סולומון תחת מחאה, ולאחר שמחק ממנו את המלה "לפקודת"; וזאת על מנת שיוכל לקבל את מסמכי התיק לידיו מעו"ד סולומון, לאחר שהאחרון לא מילא את מלאכתו נאמנה ולא ביצע את רישום המקרקעין כנדרש.

4. בעדותו בביהמ"ש הדגיש המבקש כי הוא מחק את המלה "לפקודת" מהשיק על-פי עיצה מקצועית; וזאת על מנת למנוע את אפשרות העברתו מעו"ד סולומון לצד שלישי אחר.

5. המבקש הודה כי עו"ד סולומון סירב לקבל שיק אחר שנרשם עליו "למוטב בלבד"; ומשום כך הוא נתן לו את השיק נשוא דיוננו לאחר שנמחקה ממנו המלה "לפקודת"; וזאת מבלי שעו"ד סולומון הבחין בכך.

6. עו"ד סולומון העביר את השיק למשיב שהציג אותו לפירעון, אולם השיק חזר מבלי שכובד ע"י הבנק-הנמשך, בעקבות הוראת ביטול של המבקש. 

7. בעקבות כך, שלח עו"ד סלומון בשם המשיב, מכתב התראה למבקש, לתשלום סכום השיק. ב"כ המבקש השיב למכתב זה במכתב שבו העלה את טענותיו נשוא ההתנגדות.

8. המבקש טוען מספר טענות חלופיות נגד בקשת הביצוע. האחת, כי משנמחקה המלה "לפקודת" מהשיק, לא ניתן היה לסחרו לידי המשיב. השניה, כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק, משום שהתקיימה בינו לבין עו"ד סולומון - הנפרע, מערכת יחסים מיוחדת, הפוגמת בתום ליבו של המשיב. המבקש גם טוען כי המשיב לא נחשב אוחז כשורה לאור הפגם שבשיק, בעקבות מחיקת המלה "לפקודת".

המבקש ממשיך וטוען כי היה כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד עם עו"ד סולומון. לטענתו, עו"ד סולומון עד היום לא ביצע את רישום המקרקעין. המבקש הודיע לעו"ד סולומון במכתב תשובתו, כי הוא יהיה מוכן לשלם את מלוא שכר הטרחה במידה והרישום יבוצע כדין.

9. המשיב טוען כי הוא צד רחוק ומשום כך הוא נחשב אוחז כשורה בשיק; ולפיכך המבקש לא יכול להעלות נגדו כל טענת הגנה הנוגעת ליחסים שבינו לבין עו"ד סולומון-הנפרע. לטענת המשיב, משהמבקש מסר בחקירתו כי עו"ד סולומון סירב לקבל שיק אחר עליו נרשם "למוטב בלבד", עולה כי כוונת הצדדים היתה שהשיק יהיה סחיר; וזאת חרף כוונתו הסובייקטיבית של המבקש, למנוע את סחירותו השיק.

10. ב"כ המשיב לא חקר את המבקש בנוגע לטענותיו בעניין כשלון התמורה והעדר תום הלב.

דיון ומסקנות

11. ענייננו בהתנגדות לביצוע שטר, שהיא בבחינת בקשה למתן רשות להתגונן. בשלב זה של הדיון בוחן בית המשפט אם יש בטענה לכאורה של המבקש כדי להצדיק את בירורה. הדיון בבקשה לרשות להתגונן איננו משפט ואף איננו קדם משפט ובית המשפט יעניק רשות להתגונן אם התצהיר, על פניו, יחד עם חקירת המצהיר, מגלים לכאורה עילה חוקית בעלת משמעות כלשהי, שאם תוכח במשפט תוכל לשמש הגנה מפני התביעה (ראה: ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי פ"ד ל' (3) 437, 443).

12. בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה רק כאשר השתכנע כי אין לנתבע טענה כלשהי, ושלא נתעוררה כל נקודה הגיונית שאפשר לטעון לטובת הנתבע (ראה: ע"א 534/61 חפציבה בע"מ נ' בן-ארי, פ"ד ט"ז 694, 699).

13. בשלב זה די לנתבע להראות שלכאורה יש לו טענות הראויות להישמע, ואפילו אם נחלשת גרסתו באופן רציני כתוצאה מהחקירה הנגדית, אין מונעים רשות להתגונן כאשר קיימת אפשרות קלושה שאחרי גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענות ההגנה (ראה: ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת ואח' פ"ד כ' (2) 141, 142).

14. מכאן נעבור לבחון אם הטענות שהועלו ע"י המבקש מעלות הגנה לכאורית שמצריכה בירור במשפט גופו.

באשר לטענת העדר הסחירות של השיק. טענה זו מורכבת משני ראשים: האחד, מתייחס לתכונת העבירות ("הסחירות הפורמלית"); והשני, נוגע לטהירות השטר ("הסחירות המהותית").

העבירות היא התכונה על-פיה מועברת הבעלות בשטר; ואילו הטהירות היא התכונה על פיה הנעבר עשוי, בתנאים מסוימים, לרכוש זכות טובה מזו שהייתה למעביר (ראה בענין זה: ע"א 1560/90 משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ , פ"ד מ"ח(4) 498, פסקה 4 לפסה"ד).

בענין ציטיאט נקבע ע"פ דעת הרוב של כב' הנשיא שמגר (בדימוס), כי שיק שנרשמו בו המלים "למוטב בלבד", גם אם לא נמחקה ממנו המלה "לפקודת", אינו עביר וממילא איננו טהיר.

15. השאלה שבפנינו היא, אם שיק שנמחקה בו המלה "לפקודת", מבלי שהוספו בו המלים "למוטב בלבד", נחשב לא עביר, או שמא לא טהיר בלבד, או שהוא ממשיך לשמור על תכונת הסחירות במלואה.נ

הגבלת העבירות של השטר נדונה בסעיף 7(א) לפקודת השטרות, שקובעת כדלקמן:

"שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר."

בעבר, ההלכה הפסוקה שמה דגש מכריע לתכונת הסחירות של השטר; ומשום כך דגלה בפרשנות מצמצמת ביותר להוראת סעיף 7(א), לפיה הסחירות תישלל רק במקרה של ניסוח ברור וחד משמעי שמופיע בשטר עצמו.  בינתיים חלה התרופפות בהלכה זו; והתפתחה בביהמ"ש גישה שרואה בשטר מקרה פרטי של חיוב, הכפוף לכללי הפרשנות של דיני החיובים שבראשם עומד הכלל הקבוע בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, לפיו: "חוזה מפורש לפי או מדעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ובמידה שאינו משתמע ממנו - מתוך הנסיבות. " (ראה בעניין זה: עניין ציטיאט, פסקה 14). שם נאמר:

"השטר מגלם חיוב. החיוב כפוף לדיני הפרשנות על דיני החיובים: משמעות השטר תפורש, איפוא, לפי אומד דעתם של הצדדים. ההנחה היא, כי יש לאלמנט הסחרות משקל במסגרת אומד דעתם של הצדדים. אולם, אין לומר כי לעולם שיקול הסחרות גובר. הפרשנות מבקשת להתחקות אחר רצון סובייקטיבי של הצדדים. היא אינה באה כמכשיר לקידום תיאוריות שטריות בדבר סחרות."

בע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ואח', פ"ד נ(1) 453, עמד כב' הנשיא ברק על כללי הפרשנות שחלים על פירוש השטר. שם נקבע כי בין צדדים קרובים אין מניעה מהתחשבות בנסיבות החיצוניות בפרשנות השטר. לעומת זאת, בין צדדים רחוקים חזות השטר היא המקור לפרשנות ואין לפנות לנסיבות חיצוניות. רק במקרה שבו חזות השטר יוצרת ספק או חוסר ודאות, ניתן להיזקק לנסיבות חיצוניות גם בין צדדים רחוקים (ראה: שם, פסקה 8 בפסה"ד).

לאור האמור, יוצא כי שאלת עבירותו של השטר הינה שאלה פרשנית. משמדובר בענייננו בצדדים רחוקים, יכולתי אולי להיזקק לשאלה זו, אולם משנמצאים אנו בשלב של רשות להתגונן, ולאור הספק שמבקש ב"כ המשיב להעלות בנוגע למשמעות המחיקה של המלה "לפקודת", סבורני כי ראוי לה לשאלה זו כי תתברר ותוכרע במשפט גופו לאחר שבית המשפט ישמע ראיות מטעם שני הצדדים בעניין זה. יחד עם זאת, ברור כי טענה זו לכשעצמה יש בה כדי להעניק למבקש רשות להתגונן, אם לא להביא לדחיית התביעה השטרית נגד המבקש לחלוטין.

יש  לציין כי כב' השופט נ' סולברג בדעה כי מחיקת המלה "לפקודת",  מבטלת את העבירות של השטר (ראה: ת"א (שלום י-ם) 5101/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אבי דהן (לא פורסם).

16. השאלה השניה, בנוגע לטהירות השיק הנה קלה יותר; וכבר בשלב זה ניתן לקבוע כי המשיב אינו בגדר אוחז כשורה בשיק; וזאת משום שהשיק אינו תקין לפי מראהו; ולפיכך אין מי שנטל אותו בגדר אוחז כשורה, כמצוות סעיף 28(א) לפקודת השטרות (ראה בעניין זה: ע"א 4848/91 הכונס הרשמי נ' פורשה בע"מ, פ"ד נ"א(1) 874); ראה גם י' זוסמן דיני שטרות, 1983, עמ' 267, שם נאמר:

"אימתי אומרים על מסמך שאינו תקין לפי מראהו? כל אימת שמראהו עלול לעורר בליבו של סוחר חשד שמשהו אינו כשורה. למשל, שטר המגלה מחיקה, אינו תקין לפי מראהו. המחיקה יכול שתבטל את השטר כאמור בסעיף 64 לפקודה, ויכול שאינה מבטלת אותו על שום שנעשתה על ידי כותב השטר בעצמו או בהסכמתו. אבל על פניו, המסמך אינו תקין ומי שנוטל אותו, על אחריותו הוא נוטל אותו".

כיוון שכך, זכאי המבקש להעלות נגד המשיב את טענות ההגנה שעומדות לו נגד עו"ד סולומון, ובראשן הטענה של העדר תמורה.

כאמור, ב"כ המשיב לא חקר את המבקש בנוגע לטענת העדר התמורה; ומשום כך דבריו של המשיב לא נסתרו; והוא זכאי על-פי דין לקבל רשות להתגונן בגין טענה זו.

17. מעבר לכך, גם אילו הייתי בדעה כי אין למחיקת המלה "לפקודת", כל השלכה או משמעות על החיוב השטרי, עדיין הייתי נעתר לבקשת המבקש, שכאמור, העלה בהתנגדות טענות כנגד אחיזתו כשורה של המשיב בהתאם לסעיף 28 לפקודת השטרות. לטענת המבקש, המשיב לא נטל את השטר בתום לב, וזאת לאור היחסים המיוחדים שבינו לבין עו"ד סולומון-הנפרע. יש לומר כי דבריו של המבקש מקבלים חיזוק לאור מכתב ההתראה שנשלח מטעם המשיב ע"י עו"ד סולומון.

מכל מקום, המשיב לא נחקר בעניין זה ודבריו לא נסתרו; ולפיכך השאלה אם המשיב אוחז כשורה אם לאו, לא תוכל להיות מוכרעת במסגרת הדיון בהתנגדות (ראה בעניין זה דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית, עמ' 153:

"השאלה אם התובע הוא אוחז כשורה איננה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן. האוחז מוחזק אמנם לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות כאוחז כשורה; אך אם הוכיח הנתבע את טענת ההגנה שלו, ובשלב זה מניחים כי יוכל להוכיח את האמור בתצהיר, מוטל על התובע האוחז להוכיח כי לאחר שהתגבשה טענת ההגנה ניתן בעד השטר ערך בתום לב.  הפלוגתאות הללו של הוכחת טענת ההגנה מזה והוכחת מתן הערך בתום לב מזה, אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה. היוצא מכאן שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו השאלה אם הגנתו נדחית בפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה תתברר במהלך המשפט".

ראה גם: המ' 506/59 נאמן נ' זלבסקי פ"ד י"ד 596).

18. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה, מקבל את ההתנגדות ונותן למבקש רשות להתגונן.  כמו כן, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין הליך זה בסכום כולל של 2,000 ₪ ומע"מ.

ניתנה היום, ז' באייר, תשס"ד (28 באפריל 2004) , בהעדר הצדדים.

לפסק דין המלא לחצו כאן

 

התנגדות לביצוע שטר עקב מחיקת המילה לפקודת על גבי השטר

הבהרה משפטית

תוכן האתר מובא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי הניתן ע"י עורכי דין מטעם משרד עורכי דין אלחנן ויניצקי ושות'. הסתמכות על התוכן באחריות המשתמש בלבד. אין בשימוש באתר ליצור יחסי עו"ד-לקוח. כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד אלחנן ויניצקי ושות' 

Copyright © 2018 Vinizky.co.il All rights reserved

 

 

עקבו אחרינו ברשתות חברתיות

צרו עמנו קשר

icon [email protected]

icon 03-9124800

icon 03-9124801

icon ההסתדרות 26, פתח תקווה 

ת"ד 19, 4910000

 

שעות פעילות המשרד

ראשון - חמישי 9:00 -17:00
 

Contact Us

icon [email protected]

icon 03-9124800

icon 03-9124801

icon Ha Istadrut st. 26, Petah Tikvah

POB 19, 4910000 

 

הרשמו לניוזלטר

Menu Offcanvas