לאחר תקופת קיפאון של כשנה, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובניה לאמץ תיקון לתמ"א 38 ופרסמה נוסח תיקון 3א'.
ההחלטה החדשה עוסקת בנוסחת חישוב הזכויות בפרויקטים מסוג הריסה ובניה בלבד, התיקון אינו מתייחס לפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי.
בניגוד לתפיסה הטוענת כי בכך אימצה המועצה פרשנות מקילה, אין הדבר כך. למעשה ההחלטה מצמצמת קמעא את הזכויות בהתייחסה לשטח הבנוי בפועל ולא לשטח הפוטנציאלי שהיה יכול להיות בנוי.
אמנם ההחלטה עושה מעט סדר ביוצרה אחידות בחישובים, אולם יש לזכור כי החלטה זו אינה מחייבת את הרשויות והיא רק מגדירה את מסגרת הגבולות האפשריים למימוש הזכויות, דהיינו, לרשויות התכנון עדיין שמורה האפשרות ונתונה הרשות שלא לאשר מתן היתר למימוש זכויות גם אם הבקשה עומדת איתן בנוסחאות שאומצו ע"י הועדה הארצית.
האם החלטה זו תשחרר את ה'פקק' באישור תכניות ומתן היתרים? ימים יגידו, בתקופה הקרובה, יזמים יבצעו חישובים מחדש וסביר כי חלק מהפרויקטים הפוטנציאלים יהפכו חסרי כדאיות כלכלית ולא ימומשו.
מצער לראות שאירועים משמעותיים כמו רעידת האדמה שחוותה איטליה אך לפני שבוע ימים, אינם מעוררים את קברניטי התכנון והביטחון ואינם גורמים לרשויות הרלוונטיות לשנס מותניים ולהחליט החלטות אמיצות, החלטות שיאפשרו מימוש תכניות חיזוק ואף הריסה ובינוי מחדש בכל הבניינים שאינם עומדים בתקן שאומת כבר לפני למעלה מ-25 שנים.
ברור כי הרשויות המקומיות לא יסייעו ליזמים ולבעלי דירות לקדם פרויקטים כאלו כל עוד אין הרשויות נהנות מהמיסים שהיו יכולים להיות מושתים על הפרויקטים, אבל, האם על כיסה של הרשות המקומית לקבל עדיפות על ביטחונם האישי וכיסם של תושבי אותה רשות? יטיבו הצדדים לעשות אם במקום למשוך את החבל כל אחד לכיוונו ובפועל להישאר עומדים על מקומם, לשנס מותניים יחד, למצוא נוסחא שתאפשר ניצול הזכויות בד בבד עם יכולתה של הרשות ליהנות באופן מסוים מהמיסים החלים בעקבות זאת, כנראה שלצורך כך יש צורך בהכנסת יד עמוק לכיסה של הממשלה, אבל תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית, סביר לצפות כי תכנית כזו תזכה לגיבוי כספי מצד הממשלה.
אופיר אדיב-עו"ד