ספק דין – זיוף מסמכים
ביום 4/7/19 התקבלה החלטת כב' השופט דרורי בביהמ"ש המחוזי ירושלים (להלן: "ההחלטה"), הדוחה את בקשת מר זילברשלג לחיוב מימון גליל ואריה בשיפוי ופיצוי, בגין תלונה שהגישו כנגדו ללשכת עורכי הדין. כמו כן, במסגרת ההחלטה התקבלה טענת מימון, שיש לבטל פסיקתא מיום 18/12/16, עליה חתם ביהמ"ש עקב הטעיה שביצע זילברשלג.
מימון הגישו תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד מר דני זילברשלג, ששימש בעבר כעורך דינם (המרצה כעת תקופה השעיה של 8 שנים מלשכת עורכי הדין), בגין זיוף תצהיר שכר טרחה, שעל בסיסו הגיש כנגדם תביעה לקבלת שכ"ט. בעקבות התלונה התנהל הליך משמעתי עליו הוגשו ערעורים הן ע"י הלשכה והן על ידי זילברשלג.
בסופו של דבר, היות שמסמך המקור שזויף "נעלם" מתיק הפרקליטות (כאשר בדיעבד התברר כי נלקח מהתיק על ידי זילברשלג עצמו), הגיעה לשכת עורכי הדין לפשרה עם זילברשלג לזיכוי בגין התלונה, תוך הותרת העונש שהוטל עליו. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין ביום 25/5/16 ע"י כב' השופט דרורי.
זילברשלג הגיש בקשה לחתימה על פסיקתא, שאליה צירף פסיקתא בנוסח מסולף ומטעה. ביום 18/12/16 חתם ביהמ"ש על הפסיקתא, בשל העדר התנגדות לשכת עורכי הדין לנוסחה.
בראשית שנת 2018 הגיש זילברשלג בקשה לחייב את מימון בהוצאות שנדרש להוציא לניהול ההליך המשמעתי ובפיצוי לפי החוק הפלילי. מימון השיבו לבקשה זו כי כלל לא היו צד להליך המשמעתי אלא לשכת עורכי הדין, עוד הבהירו מימון כי זילברשלג זוכה בתיק רק מחמת הספק, בהעדר מסמך מהותי ובהסכמה ולפיכך אינו זכאי לפיצוי כלשהו ממאן דהוא. יתרה מזאת, מימון הפנו בתגובתם לכך שהפסיקתא שניסח זילברשלג ונחתמה ע"י ביהמ"ש היתה מסולפת ומוטעה.
ביהמ"ש קיבל את כל טענות מימון וקבע שאין מקום להטיל עליהם תשלום וכן קבע כי דין הפסיקתא מיום 18/12/16 להתבטל. במסגרת ההחלטה הטיח ביהמ"ש ביקורת חריפה ביותר על זילברשלג הן בשל שימוש פסול בהליכי משפט והן בשל הטעיה מכוונת של ביהמ"ש. ביהמ"ש הטיל על זילברשלג הוצאות בסך 15,000 ₪ לטובת מימון וכן בהוצאות נוספות לצדדים נוספים.